מה לגבי ChatGPT לילדים? השאלה היא לא אם להשתמש אלא איך אנחנו מלווים את זה
- ליאור הראל
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 4 דקות
הילדים כבר משתמשים בבינה מלאכותית. השאלה היא לא איך לעצור את זה, אלא איך לעזור להם להשתמש בה בצורה חכמה, מאוזנת ומקדמת. מכינים אותם לחיים!
"אמא, שאלתי את ChatGPT והוא אמר לי..."
אם עדיין לא שמעתם את המשפט הזה בבית, כנראה שזה רק עניין של זמן.
ילדים ומתבגרים משתמשים היום בבינה מלאכותית כדי לחפש מידע, להכין עבודות, לקבל רעיונות, ללמוד למבחנים, לכתוב סיפורים ואפילו לשאול שאלות שמסקרנות אותם.
עבור חלק מההורים זה מרגש.
עבור אחרים זה קצת מלחיץ.
האם זה טוב?
האם זה מסוכן?
האם הילדים יפסיקו לחשוב בעצמם?
והאם יום אחד הם יעדיפו לשאול את ChatGPT במקום לבוא אלינו?
כמו בהרבה נושאים אחרים בהורות, אני חושבת ש:
השאלה היא לא האם הילדים ישתמשו בבינה מלאכותית. השאלה היא איך אנחנו מלווים את השימוש ומלמדים אותם להיעזר בה.
כי ChatGPT לילדים הוא כבר חלק מהמציאות
בדיוק כמו שלא יכולנו לעצור את האינטרנט, את הסמארטפונים או את הרשתות החברתיות... גם הבינה המלאכותית כבר כאן.
ילד בכיתה ג' יכול להשתמש ב-ChatGPT כדי לקבל רעיונות לעבודה על החלל, ילדה בכיתה ו' יכולה לבקש עזרה בכתיבת סיפור, מתבגר יכול להתאמן לראיון עבודה, לתכנן טיול או ללמוד שפה חדשה....
יש כאן הזדמנויות אמיתיות ללמידה, יצירתיות והתפתחות!
אבל כמו כל כלי משמעותי, גם כאן הילדים זקוקים לליווי. והינה 4 שאלות חשובות לשאול את עצמנו:
כמה הילד שלי משתמש ב-ChatGPT?
כן, גם הכמות חשובה.
אם כל שאלה, משימה או רגע של שעמום עוברים מיד דרך בינה מלאכותית, כדאי לעצור ולשאול האם נשמר איזון.
בדומה למסכים, גם כאן אנחנו רוצים שהטכנולוגיה תהיה חלק מהחיים - לא כל החיים.
המטרה היא לא למנוע שימוש.
המטרה היא לשמור על מגוון.
חברים, משחק, ספרים, יצירה, שיחות, חוויות והתנסויות אמיתיות עדיין חשובים לא פחות.
לשם מה הילד שלי משתמש ב-ChatGPT?
זו בעיניי השאלה המעניינת באמת.
יש הבדל גדול בין ילד שמשתמש ב-ChatGPT כדי:
לחקור נושא שמסקרן אותו.
לקבל רעיונות לפרויקט.
ללמוד משהו חדש.
לבין ילד שמשתמש בו כדי:
להעתיק עבודה.
להתחמק ממאמץ.
לקבל תשובות בלי לחשוב.
הכלי עצמו אינו הבעיה.
השימוש שאנחנו עושים בו הוא מה שמשנה.
השאלה היא לא האם הילדים משתמשים ב-ChatGPT. השאלה היא לשם מה, לאילו מטרות.
האם נשאר מקום לחשיבה עצמאית?
אחת הדאגות הנפוצות ביותר של הורים היא "אם ChatGPT נותן תשובות לכל דבר - למה שהילדים יתאמצו לחשוב?" זו שאלה חשובה והיא מאוד במקום. אבל אולי התשובה נמצאת דווקא בדרך שבה אנחנו מלווים אותם.
הינה שאלות שמעודדות חשיבה עצמאית והטלת ספק וביקורת:
מה אתה חושב על התשובה שקיבלת?
אתה מסכים איתה?
יש דרך נוספת להסתכל על זה?
איך היית עונה בעצמך?
במקום להחליף חשיבה, הבינה המלאכותית יכולה להפוך להזדמנות לתרגל חשיבה.
בגישה האדלריאנית אנחנו רוצים לפתח אצל ילדים תחושת מסוגלות - האמונה שהם יכולים לחשוב, לבחור ולהתמודד בכוחות עצמם. (אלפרד אדלר)
נכון שאם כל תשובה מגיעה מבחוץ, המסוגלות עלולה להיפגע, אבל אם הילד משתמש בכלי ועדיין מפעיל שיקול דעת, הוא דווקא מחזק אותה.
המטרה שלנו היא לא לגדל ילדים שיודעים לקבל תשובות - אלא ילדים שיודעים לשאול שאלות.
ומה לגבי טעויות של בינה מלאכותית?
חשוב שגם הילדים ידעו: ChatGPT לא תמיד צודק. לפעמים הוא טועה, לפעמים הוא ממציא, "משלים" נתונים... ולפעמים הוא נשמע מאוד בטוח בעצמו אפילו כשהמידע שגוי!
זו הזדמנות נהדרת ללמד ילדים חשיבה ביקורתית. לבדוק, להשוות מקורות, להטיל ספק ולזכור שגם כשמחשב נותן תשובה - עדיין כדאי לחשוב עליה.
האם הילדים יפסיקו לבוא אלינו?
זו אולי השאלה שמטרידה הכי הרבה הורים. כיאם הילד יכול לשאול את ChatGPT כמעט כל דבר, האם הוא עדיין יצטרך אותנו?
אני חושבת שהתשובה היא כן:)
אבל לא בגלל שאנחנו יודעים יותר (אנחנו בוודאות יודעים הרבה פחות): אלא בגלל שאנחנו ממלאים תפקיד אחר.
כשילד רוצה לדעת איך נראה כדור הארץ מהחלל - ChatGPT יכול לעזור.
כשילדה מחפשת רעיון ליום הולדת - ChatGPT יכול לעזור.
אבל כשילד רב עם חבר.
כשמתבגרת נפגעה ממישהי בכיתה.
כשמישהו מרגיש בודד, עצוב או מבולבל.
הם לא צריכים רק מידע.
הם צריכים קשר. חיבור. הם צריכים שמישהו יראה אותם, יקשיב להם, יבין אותם... עדיפות למישהו שמכיר אותם מבפנים מאז שנולדו:)
והבינה המלאכותית יודעת לעשות המון דברים. היא יכולה להשיג ולתת את כל המידע שבעולם - אבל היא לא יכולה להחליף קשר אמיתי
בגישה האדלריאנית אנחנו מדברים הרבה על שייכות, ילדים זקוקים להרגיש שיש להם מקום, שמישהו רואה אותם... שמישהו מתעניין בהם באמת. זה משהו שאף תוכנה לא יכולה להחליף (לפחות בינתיים)
אז מה התפקיד שלנו כהורים?
לא להיות מומחי AI.
לא לדעת יותר מהילדים.
ולא להילחם בטכנולוגיה.
התפקיד שלנו הוא להישאר מעורבים.
להתעניין, לשאול, ללמוד יחד איתם.
ולעזור להם לפתח את הכישורים שהם יצטרכו בעולם החדש:
סקרנות.
חשיבה ביקורתית.
אחריות.
שיקול דעת.
יכולת לשאול שאלות טובות.
כי בסופו של דבר, אלה הכישורים שיעזרו להם הרבה יותר מכל תשובה שיקבלו מהמחשב.
לסיכום
ה- ChatGPT לא הולך להיעלם והילדים שלנו לא הולכים להפסיק להשתמש בו.
אבל בדיוק כמו שליווינו אותם כשהחזיקו סמארטפון ראשון, פתחו חשבון ברשת חברתית או למדו לחצות כביש... גם כאן יש לנו תפקיד. אותו תפקיד, אגב:)
לא לעצור, לא להיבהל, ולא להתעלם.
אלא להיות שם - לשאול, להקשיב וללוות.
המטרה שלנו היא לא לגדל ילדים שיודעים להשתמש בבינה מלאכותית, אלא ילדים שיודעים לחשוב גם כשהיא זמינה להם."
מרגישים שהטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר ממה שהספקנו להבין?
הורים רבים מתלבטים היום סביב מסכים, רשתות חברתיות, סמארטפונים ובינה מלאכותית. לא תמיד ברור איפה להציב גבול, מתי לשחרר ואיך להישאר מעורבים בלי להפוך לשוטרים.
אם גם אתם מחפשים דרך שמתאימה לערכים ולמשפחה שלכם, אשמח לחשוב יחד איתכם. כאן ניתן ליצור קשר
תגובות