"לא כל-כך הבנתי מה קרה בעצם. עד עכשיו הייתי מניחה את הילד שלי במיטה אחרי ארוחת הצהריים, נותנת נשיקה חיבוק, מכסה - והיינו נפגשים שוב אחרי שינה טובה. ועכשיו הוא מתנגד רק מעצם ההליכה לחדר, מבקש דברים, מפטפט ללא הרף, קורא לי, בוכה ואף צורח". מזדהים?
למה זה קורה? למה חשוב לדעת את זה? ומה לעשות?
יש כמה גורמים מאוד מאפיינים בגיל הזה שקשורים בשינויים:
התפתחות של הילד
זה יכול לנבוע מכל מיני סיבות: למידה חדשה שחווה, משהו מגניב שקרה לו בגן, שטף דיבור שהתחיל בו. יותר מכל זה קורה סביב גיל שנתיים - שם הילד המתוק שלי מפתח רצון נגדי. 'התפתחות הרצון הנגדי' אומר שהילד שלי מפתח רצון משלו. בגדול, הוא מתחיל מהתנגדות לכל מה שאני אומרת עד שיחליט מה טוב לו ויפסיק להתנגד "לשם ההתנגדות", או אז יגיע לרצון משל עצמו. הילד שלי רוצה לחוות את היכולת שלו, את הבחירה שלו, ללמוד מה עושה לו טוב או לא טוב. זה שלב סופר חשוב שצריך לתת לו מקום! (וגם מסגרת ברורה).
שינויים רגשיים
שינויים כמו פרידה חדה (כמו שהיה בתחילת סגר הקורונה בהמון בתים), במעבר גן, דירה, הולדת אח ואפילו - ריב בין ההורים, גם אם נדמה היה לכם שמדובר בענין פעוט. בעצם כל גורם אינדיבידואלי שיכול להשפיע על הילד שלכם. לא תמיד מדובר בדברים ברורים מאליהם. שינוי לא בהכרח חייב להוביל לקושי של התנגדות וגם יכול להוביל לרגשות שנחשבים יותר חיוביים כמו התרגשות, סקרנות ועניין. המון פעוטות למשל הפסיקו לשנ"צ בזמן הקורונה פשוט בגלל שלא רצו "להפסיד" בשינה את הזמן וההנאה עם ההורים והאחים שלהם בבית.
גם אתם הייתם נשארים ערים איפה שכל האקשן, לא?
תהליכים שקורים במקביל
תהליך גמילה יכול לעורר ענייני שינה, בפרט אם היה תהליך שינה בעבר שהיה לא הדרגתי. יש תהליכים מקבילים שמערערים תחושת יציבות ושליטה אצל הילד ואז רואים את הניצנים של התנגדות לשינה. אם אתם מרגישים שזה מקור העניין - תאמו איתי קוויקי.
בנוסף, לשינוי למיטת מעבר (עוד על מעברים כאלה כאן) יש קשר בין בחינת הגבולות הכללית.
לפעמים זה פשוט מתחת לאף שלנו
האם אתם בטוחים שאתם הולכים לישון לפי סימני עייפות ולא לפי השעון? גם אם השעון תמיד היה לכם לעזר, יש סיכוי טוב שהשעה צריכה עדכון ככל שהילד מתפתח. אולי שמתם לב שזזה שעת ההשכבה בערב או הקימה בבוקר אבל לא בדקתם האם יש צורך להזיז את השנ"צ?
שימו לב, אולי אתם על התפר שבו הילד מתחיל לוותר על השנ"צ כי כבר אינו זקוק לו? זה יכול לקרות לקראת גיל 3, אם כי שימו לב - 50% מבני השלוש עדיין זקוקים לשנ"צ מבחינה פיזיולוגית וסטטיסטית.
למה חשוב לי לדעת למה זה קורה?
כדי להבין את הילד שלי. כדי לא להילחם בזה אלא להיות איתו ביחד באותה סירה:) לפעמים מבלי בכלל להתכוון לזה, אנחנו מרגישים כאילו ההרדמה הזו היא כמו מלחמה.
הבנתי. אז איך עושים את זה?
או, טוב ששאלת. הכנתי סרטון קצר עם 4 כלים מעשיים שאפשר ליישם כבר מעכשיו, אל תשכחו להירשם לערוץ שלי כדי להתעדכן כל פעם שעולה סרטון חדש והינה הלינק.
שאלו ועדכנו אותי איך הולך לכם, אני פה בשביל לעזור!
מתלבטים? אני פה בשביל זה.