הורה: "תסדר בבקשה ובוא למטבח לאכול". ילד: מתעלם. הורה: מתעצבן. ילד: ממשיך לשחק. הורה: מתעצבן. ואז בד"כ ההורה עובר לנאום חוצב להבות על כך ש"אתה לא מעריך את הצעצועים שלך, כדאי שתעריך אותם כי יש ילדים שאין להם" וברור, אבל ממש ברור ש"אני לא צריך לסדר את זה בשבילך!". הילד ממשיך בשלו וההורה עובר לענישה (לוקח לו את הצעצוע) או לשוחד (בוא תקבל קינוח אחרי שתסיים). ואולי לפעמים בזה זה מסתיים. אבל מה יהיה מחר? אפשר גם אחרת!
האם חשוב לסדר עם הילד שלי? למה?
לדעתי, כן. מה האג'נדה שלכם? אני רואה המון ערך בשלל רבדים סביב סידור הבית והצעצועים: ניקיון, שמירה על היגיינה, סדר וארגון,כישורי חיים, פיתוח חשיבה, התפתחות מוטורית, אחריות אישית, משמעת עצמית והצבת גבולות (של הילד עם עצמו, לא רק של ההורה), שמירה על חפצים, כבוד הדדי. ותוספת מאוד חשובה:
כשהילד שלי לוקח חלק משמעותי בסידור וממש תורם - הוא מרגיש טוב עם עצמו והסביבה, הוא מרגיש שייך ולכן ישתף פעולה הרבה יותר.
איך מלמדים סדר מגיל לידה?
1. הכניסו סדר כשגרת פעילות, למשל בין מעבר חדרים, בסיום פעילות, בסיום ארוחה וכו. ילדים לומדים מחיקוי והלמידה מתרחשת כל הזמן.
2. בהתחלה נקפיד לציין את העובדה בפני הניובורן/בייבי שלנו, שאנחנו עכשיו שמים דברים במקום (כדי שיהיה נעים לעין, כדי לשמור על הצעצוע - מה שחשוב לכם).
3. כשהתינוק יודע להושיט יד אפשר לקרב אליו את הקופסא ולתת לו להניח בתוכה את הצעצוע.
4. כשהתינוק הופך מתנייד הוא יכול לגשת בעצמו עם הצעצוע לכיון הסלסילה.
הדגש הוא שהילד לוקח חלק ביישום הזה בהתאם ליכולתיו מלידה. כך בגילאי 2-3 והלאה זה יהיה כמו "טבע שני" עבורו וערך מוכר וברור. כבר בגיל שנתיים הילד יכול לפנות את הצלחת שלו מהשולחן (מרגע שהילד כבר צועד לפנות צלחת, בהמשך - להעביר סמרטוט "גם אם רק בסמליות" על השולחן. קראו עוד בפוסט#עצמאות ).
אולי בגיל שנתיים לפנות עבורו את הצלחת היא בבחינת שירות מיותר? אולי עדיף לאפשר לו להתנסות ולעשות את זה, ממקום מעודד ומעצים, דווקא זה יגביר את תחושת המסוגלות שלו? כלי חשוב לחיים.
אם עד עכשיו לא הקפדתי, אז מה עושים?
אל דאגה, שום דבר לא אבוד! הינה חמשת הצעדים ושלל רעיונות כאן במאמר ההמשך.
טיפים לאלופים:
1) בגיל הרך שילוב של דמיון ומשחק בזמן הסידור מאוד עוזר למוטיבציה הפנימית. למשל: הופכים למכונה שמסדרת כמו רובוט, סופרים את כל הקוביות שמכניסים לקופסה, ממיינים לפי נושא.
2) דאגו לסמון באופן ברור מה תכולת כל ארגז/מדף. ארגון עושה פלאים! דאגו שיהיה מקום לכל דבר. זה מאוד מקל על סדר וארגון אצל הילדים, כמו אצלנו.
3) עייפות/רעב יתר בעת זו של הסידור מקשים על שיתוף הפעולה בתחילת התהליך. לפני שהם עייפים מידי סדרו את כל הדברים יחד ואז תנו לכל ילד לבחור משחק אחד להמשיך איתו עד לשעת סוף היום.
4) עייפות/רעב יתר גם מפריעים ללמידה, ולכן הימנעו מהרצאות חינוך בזמן זה.
5) ילדים לומדים מחיקוי! קחו חלק פעיל בעצמכם וגם רתמו אחים גדולים ללימוד סידור.
6) תו"כ שאתם מסדרים בעצמכם, הנחו את ילדכם מה לשים איפה. זה מאוד עוזר בגילאים רכים וגם כשיש המון בלגן/גירויים והילד לא יודע מאיפה להתחיל.
7) הקפידו על הרגלי סדר קבועים, למשל לא להוציא צעצוע חדש לפני שסידרנו את הקודם או לסדר צעצועים כשעוברים בין חדרים, או כל מה שבחרתם עבורכם.
8) בחרו תמיד משימות תואמות יכולות וגיל! והשכילו לבחור משימות מפתחות מותאמות לאותו ילד (למשל לאסוף חרוזים לבקבוק כדי לעבוד על מוטוריקה עדינה).
שורה תחתונה:
מסדרים מהקטן לגדול: כולנו לוקחים חלק!
מסדרים קצת כל פעם קצת ומרחיבים (מצעצוע אחד לסלסילה ועד לכל הצעצועים של המגירה)
הצעצועים והדברים הם שלנו, ושווה לנו לשמור עליהם כדי שיהיו לנו שוב ונוכל להביא עוד
סדר כשגרת פעילות זה בסיס מצוין להמשך עבודה ולשינויי הצרכים
בואו לדייק במפגש אחד קצר את שיתוף הפעולה ביניכם ובין הילדים. כאן בקלות תוכלו לתאם ישירות ביומן: פה