אם ערך הסדר והנקיון חשוב לכם, אבל לא הצלחתם עדיין להנחיל אותו בביתכם, בהחלט אפשר וכדאי להתחיל את זה עוד היום. פה במאמר מה חשוב לדעת ומהם חמשת הצעדים להשגת הסדר המיוחל!
כמה דברים שחשוב לדעת לפני שמתחילים בצעדים:
כשהילד שלי לוקח חלק פעיל ואני מדגישה את התרומה שלו לבית זה תורם לתחושת השייכות שלו. זו נקודת מוצא חשובה להתחיל ממנה. המטרה שלנו היא לתת לילד שלי תחושת תרומה טובה ונעימה דרך סידור הבית. על הדרך הרווחנו עוד כמה ערכים: ניקיון, שמירה על היגיינה, סדר וארגון,כישורי חיים, פיתוח חשיבה, התפתחות מוטורית, אחריות אישית, משמעת עצמית והצבת גבולות (של הילד עם עצמו, של ההורה), שמירה על חפצים, כבוד הדדי ועוד...
אם הילד שלי רגיל שעושים עבורו כל מיני שירותים, שהוא יכול היה לעשות בעצמו, יקח לו זמן להתרגל לשינוי ויתכן ויביע מחאה. זה בסדר! זה גם אומר שצריך אורח רוח משני הצדדים - זה לוקח זמן להטמיע תהליך. היו סבלניים. הילד צריך להפנים באופן פרקטי שדברים לא מתרחשים באופן פלאי
אם למשל נהגתי לאסוף עבורו כביסה מלוכלכת מהרצפה ולהחזיר הכל נקי ומקופל לארון? היו המון פעולות תומכות בדרך שהילד צריך להכיר ולקחת חלק פעיל. גם הארוחות שהכנתי לא מגיעות באורח פלאי לשולחן.. :)
אם עד עכשיו לא הקפדתי, אז מה עושים??
אל דאגה, שום דבר לא אבוד! הינה חמשת הצעדים ושלל רעיונות:
שלב #1 - חושבים יחד ומתכננים את השינוי הרצוי
רומא לא נבנתה ביום, אל תשכחו. נסו לחפש הצלחות-קטנות ואל תכוונו גבוה מידי על ההתחלה. למשל - צרו מקום לנעליים כשנכנסים הביתה במקום להוריד במטבח, הוסיפו מטלה שכל אחד מפנה אחריו את הצלחת בסיום הארוחה, עשו יום אחד בשבוע שהוא יום סידור ארון או כביסות ועוד...
שלב #2 - אסיפה משפחתית, תיאום ציפיות הצהרת כוונות
אחרי שעשיתם את שיעורי הבית ההוריים שלמעלה, שבו יחד עם הילדים באסיפה משפחתית (יכול להתאים כבר בגיל 3 וגם לפעמים לפני!) שם תוכלו לדבר על העניין: הסבירו מה חשוב לכם ולמה, שאלו את הילדים שלכם מה עושה להם נעים, מה חשוב להם. זו שיחה של נועם ושל שיתוף ולא של "הנחתת שינויים". קחו בחשבון שאולי יהיו שינויים והתאמות מהתכנית המקורית שלכם, לאור רצונות ובקשות הילדים (תלוי בתכן ובגיל הילדים כמובן). זה מעולה כי זו הזדמנות עבורכם להפגין גם #גמישות.
שלב #3 - תזכורת מכבדת
כשמגיע הרגע לסידור המדובר, הזכירו לילדים שלכם שעוד כמה דק' נסדר, כדי לא להפתיע אותם (יכולים לשכוח) וכדי לתת זמן להתארגן לקראת זה. זכרו שהילד עדיין לומד את השינוי. מה למשל? "עוד 10 דק' אנחנו מתחילים לסדר" ו"עוד דקה כולם מסדרים". זה מכבד את הזמן של הילד, את הריכוז שלו במשחק ומוודא שהוא יהיה פנוי להקשבה שלכם. הוא מתכונן. ככה ניתנת לו האפשרות לבחור ולסיים את המשחק וכך יוכל לעבור ולהתרכז בסידור. זו בעצמה למידה לא פשוטה! איפוק ודחיית סיפוקים.
שלב #4 - לעודד בפועל את הסידור והעשייה
אם עשה/סידר/ניקה לא במדוייק למה שקיוויתם, למשל ערבב דופלו ופליימוביל או שנשפך טיפה מהצלחת אל הרצפה בדרך לכיור - אל תבקרו אותו באותו הרגע (או בכלל). שמרו על אווירה וחוויה חיובית. מחר כשתשובו לאותה משימה עשו יחד איתו והראו לו איך. זו דרך נעימה ומוצלחת ללמידה. זכרו לעודד את הילד על הפעולה עצמה שעשה (הבדל בין עידוד לשבח) "איזו יוזמה, לקחת בעצמך את הצעצוע מפה בלי שבכלל אמרנו!", "לא ויתרת על הצעצוע אפילו שלא היה בהתחלה מקום בקופסה, איזה פתרון מצאת!" או איך הצלחת לגלות איפוק וסבלנות להחזיר את הצעצוע אפילו שנורא רצית להמשיך לשחק"
שלב #5 - חברו חזרה לתוצאה ולערך
"עכשיו כשסידרנו אפשר לעבור לאכול את ארוחת הערב", "כמה נעים בעיניים!", "סידרתם ככ יפה ביחד זה עשה ממש נעים באוירה, נכון?", "וכמה יפה אתם שומרים על הצעצועים! ככה נוכל לשחק בהם עוד הרבה!"
טיפים לאלופים:
2) הכניסו שגרת סדר לשגרת היום. זה יעזור לכלל בני הבית. למשל כל בוקר כשקמים מסדרים את המיטה.
3) כדאי לתת לילדים בחירה אחריות/מטלה (בגיל הגן להציע 1-2 ולתת לבחור מתוכן). למשל, משימה של העברת סמרטוט אחרי ארוחה, או אחריות על סידור מדף הספרים, העמסת כביסה למכונה, פיזור מקופלים בין החדרים (גילאי 3-4, מושלם!) ועוד...
4) אפשר גם לשאול את הילדים מה יכול לעזור להם כשהם מסדרים או איזה יום הכי מתאים ל...
5) אפשר ליצור לוח גדול ומאוייר שברור בו מה עושים ומתי (למשל: תולים את המגבת אחרי המקלחת).
6) ארגון עושה פלאים! דאגו שלכל חפץ יהיה מקום ברור בבית.
7) בגיל הרך (לידה-ביה"ס) שילוב של דמיון ומשחק בזמן הסידור מאוד עוזר למוטיבציה הפנימית. למשל: הופכים למכונה שמסדרת כמו רובוט! סופרים את כל הקוביות שמכניסים לקופסה, ממיינים לפי נושא וכולי.
8) אתם יכולים להיות נוכחים עם הילדים בזמן הסידור ותו"כ שמסדרים איתם להגיד מה לשים איפה. בייחוד אם קשה לילדיכם עם ריבוי גירויים.
9) ילדים לומדים מחיקוי! קחו חלק פעיל וגם רתמו אחים גדולים ללימוד סידור, זה חיקוי אהוב במיוחד על הגיל הרך!
שורה תחתונה:
סידור הבית מתחיל בסידור הצעצועים - קחו את זה 'בצעדי תינוק'!
אפשרו למידה וזמן להטמעה
עודדו לאורך כל הדרך על כל התקדמות קטנה שזיהיתם לכיוון המטרה
אל תעבירו מסר כפול: נאה דורש נאה מקיים. אם למשל יש מקום לנעליים בכניסה לבית ואתם מקפידים על זה עם הילדים, אל תזרקו אתם את שלכם בסלון.
הצבת גבולות תוך כיבוד של הילד זו אחריות הורית, קחו אותה. בענייניות. והכילו את התיסכול :)
אם אתם הורים גם לתינוקות פעוטות אתם לא רוצים לפספס את המאמר שמלמד איך ללמד את זה מגיל לידה, הציצו פה בבלוג.
אם אתם עדיין לא מבינים למה הילדים לא משתפים פעולה, מתעלמים מהבקשות החוזרות והנשנות שלכם לסדר את הדברים שלהם או של הבית, אולי שווה לבחון את דרך הפעולה שלנו, ההורים עם עין מקצועית. שאלו אותי על שיחת "קוויקי" כאן