עקרונות הזהב לגמילה מחיתולים
עודכן: 14 ביולי 2020
מהם העקרונות הכי חשובים לגבי פרידה מהחיתול ואיך הם מקדמים אותנו לפרידה מעצימה מהחיתולים ולחיזוק הקשר ביננו? לגזור ולשמור!
אם אתם חושבים על הגמילה, מתכננים, כבר התחלתם, וגם אם נראה לכם שזה עדיין רחוק – תקראו. זה ממש יכול לקדם אתכם בתהליך ולהפוך אותו למעצים עבורכם ועבור הילד בכל היבטי החיים. גמילה יכולה וצריכה להיות חוויה טובה, המחזקת את הקשר ביניכם ואת ההקשבה לגוף. זו חגיגה של עצמאות ושל תחושת שוויון ערך ומסוגלות אצל הילד!
עקרונות המפתח שלי לגמילה מוצלחת מחיתולים:
עקרון ראשון: תהליך למידה לוקח זמן ומתחיל בשלב ניסוי וטעיה
בתהליך הלמידה הילד שלנו לומד מחדש להקשיב לעצמו, לגוף שלו ולתחושות. שכן התחושה של עשיית צרכים בחיתול שונה מעשיית הצרכים בשירותים/בסיר ויש גם למידה פיזיקלית בסיסית של אידוי נוזלים וכוח הכבידה. בנוסף, זה לימוד חדש של התייחסות לצורך קיים של התרוקנות, שעד כה לא קיבל המון קשב. ביסוס הלמידה הזו יכול לקחת בין כמה ימים (נדיר) לכמה שבועות (נפוץ ביותר).
מדובר בתהליך למידה שבהכרח כולל ניסוי וטעיה. דוגמה מעולם אחר: לוקח זמן לפעוט ללמוד לנעול את הסנדל בכוחות עצמו. זה כולל לא מעט נעילה של נעל שמאל ושל ימין ותחושות תסכול לצד גאווה עצמית. גם ללמוד לעשות את הצרכים ואת הנורמות הנלוות לוקח זמן.
חשוב שהילד שלי יחווה בתהליך הלמידה את מנעד הרגשות והתחושות ואת המינון והאופן המדויק שבו הוא שולט על העשייה הזו.
עקרון שני: הדרגה היא שם המשחק!
בתהליך גמילה יש כמה אבני דרך להפנמה המיוחלת והם בגדול: הכנה, יישום, הרחבות, שינה, גן. כל שלב כזה מורכב מכמה מדרגות, שלבי ביניים שצריך לעבור כדי להתקדם, למשל: חלק משלב ההכנה לגמילה כולל הכנה טכנית, כמו כמה זמן זה אמור לקחת, מה צריך שיהיה בבית, ואיך לתווך את זה לילד שלי (חלק מההכנה זה עצם קריאת הפוסט הזה! כל הכבוד לכם!). רק אחרי שאנחנו מצוידים וגם הילד הביע עניין בפועל - אפשר אז להתקדם. בשלב ההכנה נרצה גם לעבוד על המוטיבציה הפנימית וההבנה של התהליך עצמו, אז נתחיל מדוגמאות אישיות של ההורים/אחים עושים צרכים בשירותים, ונדגיש דרך ספר את התהליך. לא נתחיל בבת אחת גם עם כל אפשרויות ההכנה המוכרות לנו, ע"מ לא לייצר בלבול. כל פעם עוד קצת.
בייחוד בשלב היישומי נעשה שימוש במדרגות המתאימות לקצב של הילד. אני ממליצה שלא להעלים את החיתול בבת אחת אלא לייצר זמנים בלעדיו ולהרחיב אותם מידי יום.
אחרי שראינו כי טוב הדבר בבית, נרחיב את הלמידה והזמנים ללא החיתול ונאתגר את הילד. למשל נצא לגן השעשועים או נשהה ללא חיתול אצל סבתא. נתחיל לטפטף את הצורך בהורדת המים, את ההסבר לניגוב (כעת כשזה לא מעמיס הכל בבת אחת). המטרה היא לא להכשיל את הילד שלי, אלא להעצים אצלו את תחושת המסוגלות! זכרו שילד בכיתה א' לא ניגש ישר לבחינת הבגרות, אלא קודם לומד לקרוא.
ע"פ עקרון זה נסו כל פעם להציג בפני הילד שלכם את השלב הבא האפשרי ותנו לו לבחור.
עקרון שלישי: בואו נקי, בלי ציפיות.
תהליך פרידה מחיתולים הוא אינדיבידואלי. מה שעבד לכם היטב עם הילד הקודם או עבד נהדר להורה אחר לא אומר שזה מה שעובד ונכון לילד הזה. חשוב לא פחות: הציפייה, בין שנאמרת ובין שלא, מייצרת לחץ מיותר ולכן חשוב להיות מאוד מודעים לזה להימנע מהשוואות (נורא קשה, אני יודעת!). אם למשל התחלתם גמילה במקביל לאחיין ויש פער בתהליכים ביניהם – אל תכנסו ללחץ. וודאו שאתם עושים את הדברים שצריך כדי לאפשר את הלמידה ולעודד את הילד. זה כנראה הקצב הפנימי של כל אחד מהילדים וזה הכי בסדר בעולם. אתם יכולים לנשום לרווחה. האוויר הזה רק יקדם אתכם, מבטיחה!
עקרון רביעי: מוטיבציה פנימית מתוך שיתוף ומתן שליטה לילד בתהליך!
אני לא יכולה להדגיש את זה מספיק, מוטיבציה פנימית היא המפתח להצלחה! אם הילד שלי לא מעוניין כרגע בכל נושא הגמילה, אז לא משנה כמה אהיה מעוניינת בזה עבורו זה פשוט לא יקרה. הוא צריך לרצות בעצמו, ולהיות בשל. כי כשהוא בעניין וזה מסקרן אותו ומרתק אותו, אנחנו יכולים לעוף לשמיים (ולהשאיר את החיתול מאחור).
מה עושים אם מרגישים ששום דבר לא עובד?
ראשית נושמים. בודקים כמו ממעוף הציפור מה קורה ואיפה הקשיים, מה היו הצמתים שעברנו בדרך. איפה זה נתקע? איפה זה זרם? איפה המוטיבציה של הילד שלי, ולא פחות חשוב - איפה המוטיבציה שלי. האם נכנסתי למקום של מאבק, אכזבה, תחשות כשלון? משם קשה מאוד להתקדם. לא תמיד זה קל לעשות את זה, בייחוד כשאתם ההורים וננמצאים בתוך זה. לכן אני ממש מציעה להתלבט עם גורם אוביקטיבי שאתם יכולים לסמוך עליו. חשוב לי שכל הורה ידע שזה נורמלי וטבעי ויש המון הורים שמתלבטים, חווים קושי, מתבלבלים (בכל מיני נושאים ובטח בתחום הגמילה). זה טבעי ונורמלי והכל יחזור למסלול עם ההכוונה הנכונה!
אם נאפשר לילד שלנו להיות שותף פעיל בתהליך, נוכל למצוא לנו תפקיד הורי מצוין: הובלה מעצימה, לתת לילד תחושה נהדרת ונכונה של מסוגלות והקשבה לגוף, ובעיקר נזכה לגמילה מיטבית וזורמת. שנייה לפני שתתחילו, זכרו להגיד לילד וגם לעצמכם שאתם יכולים, מסוגלים ושתעשו את זה ביחד!
שורה תחתונה:
סה"כ מדובר על תהליך לימוד של ניסוי וטעיה.
תהליך טבעי קורה בהדרגה ובקצב המתאים.
השתדלו להתחיל בלי ציפיות ובלי השוואות, דף חדש!
המוטיבציה הפנימית של הילד היא קריטית להתקדמות.
אם משהו לא נראה לכם בתהליך - אל תהססו לשאול, להתייעץ ולדייק את התהליך גם באופן נקודתי ומקצועי. אל תחכו לתחושת "אין מוצא". כי זה בהחלט ראוי להיות בזרימה על הכביש המהיר. מאחלת גמילה מעצימה וטובה!
בטוחה שזה יעזור לכם: פלייליסט גמילה שלי
עוד על גמילה כאן (מתארחת בבלוג של הדר ברזני)
אתם מוזמנים להתייעץ איתי בעמוד שלי בפייסבוק, אינסטגרם ובאתר שלי וגם לקבוע ישירות פה