אם נשאל ילד בן שנתיים מה הוא מביא לאבא מתנה ליומולדת, סביר מאוד שהוא יבחר איזו דמות או משחק מהצעצועים שהוא מאוד אוהב. אם נשאל ילד בגיל 3-4 את אותה שאלה - גדל הסיכוי שהוא יחשוב ויבחר משהו שאבא באמת אוהב. למה זה? תיאוריית המיינד, הבנה כי יש קיום לאחר או בשתי מילים פשוטות: לגדל אמפתיה. מדובר על הזיקה החברתית, על להיות חלק בחברה.
הבסיס לאמפתיה: לראות את האחר, להכיר שהוא אחר ושיש לו צרכים שונים ולהתעניין בזה.
אז איך עושים את זה, מגדלים ילדים אמפתים, שרואים את עצמם וגם את האחר, שיכולים להתגמש לגלות איפוק, לעמוד על שלהם ולא על חשבון האחר?
מלמדים: כבוד הדדי
הדרך היא מתמשכת ויומיומית. היא נבנית ממש בהתחלה - מלידה! נלמד את הילד לראות את עצמו, נלמד אותו לראות את האחר, נלמד אותו שאנחנו נותנים לו כבוד ולא פחות חשוב מכך, שאנחנו נותנים גם לנו עצמנו כבוד. נלמד אותו שזוג הוריו/בני משפחתו רואים אחד את השני ומנסים להתחשב בצרכים של כולם, במסגרת המגבלות והמציאות של התא המשפחתי, לא משנה מה המבנה שלו. וכן, כדאי לתווך את זה מלידה. נשמע עמוס? פישטתי לנו את זה!
פה לפניכם שלל דוגמאות ללמד את הילד שלכם על לכבד גבולותיו וגבולות האחר.
בהמשך הסדרה - שימו לב שאתם נרשמים לרשימת התפוצה ועוקבים אחריי ברשת :)
- צעדים ישימים לעידוד אמפתיה ועיצוב ההתנהגות לכיון רצוי בעיננו.
- הצבת גבולות לילדים והקשר לכבוד ואמפתיה
לכבד את הילד שלי, זה למשל...
כשהוא רעב, צמא, עייף, ירצה חיבוק – אני אתן לו מענה מתאים, ככל שאוכל ובהתאם לגילו ולסט הכלים שלו. וכשהוא תינוק בשנתו הראשונה – רצוי כמה שיותר וכמה שיותר מיידית. [למשל דרך קריאת שפת הגוף שלו והבנת הצרכים הבסיסית– חשוב!].
לא משנה כמה הילד שלי מתוק ורוצים לגעת או לצבוט אותו בלחי – חובה לשאול אותו קודם ואם הוא לא מעוניין, אז הוא לא מעוניין!
כשהוא צריך עכשיו להיצמד אלי, כי התחילה קייטנה חדשה, גם אם חם לי – לאפשר לו. לא לבטל את תחושתו ולהתעצבן שהוא "נדבק".
אם הוא לא מעוניין כרגע להוריד חיתול - אז לא נוריד לו. וגם לא נושיב אותו בכח. לא נפעיל כח ע"מ להחליף חיתול מלוכלך. זה הגוף שלו.
נמתין בסבלנות עד שהוא יצעד את הדרך לכניסה הביתה, בצעדיו המדודים, בקצב שלו (תעשו את זה בגיל שנה וחצי, לא תצטרכו לעשות את זה בגיל 4-5).
זאת, מבלי להאיץ בו או להרים אותו "פשוט כי אנחנו יכולים". אם 'פעם ב' צריך לעשות את זה, זה בסדר גמור, זה הכל במינונים!.
לכבד את הסביבה, זה למשל...
ציוד - אם הוא זורק צעצוע – נסביר לו שזה עשוי להכאיב, נסביר לו שכך זה מתקלקל.
חברים - נסב את תשומת ליבו לפנים של הילד שמולו – כשמתישהו בזמן שהם שיחקו תופסת יחד, ראו עליו שזה כבר לא משחק. הפנים אומרות הרבה יותר ומהר יותר מאשר הפה שמדבר.
אותנו - לא נאפשר לו למשוך לנו בשיער בזמן הרדמה (גם אם "זה הדבר היחיד שעוזר לו ללכת לישון"), או לצבוט אותנו בזמן הנקה. בררו מה הצורך ותנו לו מענה - לא ע"י עמידה שלכם בכאב מיותר.
אנשים - התייחסו לאנשים שסביבכם כשווי ערך. הבחור.ה שמודד.ת חום בכניסה לחנות - היו סבלניים, גם אם זה איטי. הקופאי.ת בסופר, שאולי לומדת והתגלתה טעות, השומר.ת בכניסה למרכז.
טבע - לשמור את מקל הארטיק בשקית, עד שיהיה פח. לא זורקים על הארץ - "מישהו יעבור פה אחרינו, כדאי שנשאיר לו נעים ונקי".
לכבד את עצמי זה למשל...
רגע לפני הדוגמאות: דוגמה אישית היא קריטית ולצערי קל לנו לשכוח ממנה או לשים אותה "בצד" (כי קודם "טובת הילד"). אל תשכחו שטובת הילד היא גם טובתנו וטובתנו היא גם טובת הילד ובהתאם להתפתחות שלו, הילד ילמד לראות את זה אם יכיר את האפשרות הזו מתחילת חייו. דוגמה אישית היא המפתח להצלחה.
מה זה אומר בפועל? כמה דוגמאות:
אם אגיד לילד "כמה חשוב לאכול אוכל מזין ובריא כדי לתת לגוף שלו את הדלק לו הוא כ"כ זקוק", אבל בעצמי אוכל את הג'אנק אז וודאי שהוא ילמד לאכול את הג'אנק. בין אם אכלתי מולו ובין אם לא. אמינות ודוגמה אישית אמרנו, לא?
אם אני מרבה להגיד ש"חשוב לאכול כדי שיהיה לך כוח" אבל אני עצמי לא אוכלת עם הילד שלי, על מנת שלא לקחת לו או סתם כי בכלל לא אוכלת במשך שעות כי "אין לי פנאי לזה כרגע" אז הרגלי תזונה בריאים לא בטוח יווצרו כאן. עוד דוגמה עם הזנה: אני אומרת "אני אניק בכל דרך אפשרית, העיקר שיאכל!" תו"כ שאני תופסת לעצמי את הגב, במקום לבדוק האם יש בעיית הנקה למשל, מה הילד שלי ילמד? הוא ילמד ביטול עצמי, לא כבוד עצמי.
ודוגמה אחרונה – זה בסדר גמור, ואפילו מאוד חשוב – ללמד ולתווך לילד שלי סביב גיל 2-3, שאחרי כיבוי אורות אני בזמן שלי לעצמי. אני רואה את עצמי ומראה לילד שלי שאני רואה את עצמי. ככה בהמשך ילמד הוא לראות את עצמו.
כדאי לזכור שתמיד הילד שלנו לומד יותר מהמעשים שלנו מאשר מדיבורים, חפירות או "חינוך".
אז עכשיו הכדור אצלכם. הוסיפו את ראיית האחר והעצמי במינונים הנכונים לכם ותתחילו לטפח את האמפתיה אצל הילדים שלכם.
מזכירה שבהמשך הסדרה:
- צעדים ישימים לעידוד אמפתיה ועיצוב ההתנהגות לכיון רצוי בעיננו.
- הצבת גבולות לילדים והקשר לכבוד ואמפתיה
אז שימו לב שאתם נרשמים לרשימת התפוצה ועוקבים אחריי ברשת :)
התחברתם? שתפו אותי!
אהבתם? שתפו עוד הורים שזה עשוי לדבר אליהם.
לכתבה #2 בסדרה "לגדל אמפתיה": איך לגדל אמפתיה אצל הילד שלי באמצעות הורמון האוקסיטוצין?
פה בשבילכם!
לתהליך אישי צרו קשר ישירות כאן
Comments