מה הקשר בין בננות, ילדים ושיתוף פעולה?

עודכן: 23 ביוני 2020

מפעל הבננות. של אורנית. תכף תבינו במה מדובר. שנייה לפני כן:

אני מדברת המון על תחושת #עצמאות והשיתוף של הילד - כל אלו מפתחים תחושת שייכות טובה של הילד בעולם, מה שמסייע לנו במשפחה לייצרבאווירה טובה בבית ולהשיג שיתוף פעולה (מבורך עבורנו!) - אבל לא בלבד! זה גם מעודד ומגדל בני-אדם בעלי אמון בעולם (שזה מבורך לאין שיעור עבור החברה כולה!).

נשמע לכם מופרך? תקראו.


הזמנת הילדים לעבודה משותפת איתנו במטבח היא קרקע מעולה לפיתוח למידה, מיומנויות, מוטוריקה וגם היכולת לבקש עזרה וללמוד שיתוף פעולה. ואני הולכת להראות לכם את כל זה דרך הפוסט המהמם שכתבה אורנית לוי דביר מהעמוד "אי ירוק במטבח" - כל הקישורים מצורפים בתחתית העמוד.


פס הייצור במפעל הבננות. תמונה באדיבות משפחת דביר :)

עושים פס ייצור במפעל הביתי

תנו תפקיד לכל אחד מהילדים בהכנה של משהו. כל דבר שאתם מכינים. אם זה סלט - להוציא מהמקרר, לשטוף, לנגב, להביא קערה גדולה. ואם זה מפעל הבננות אז יש לכם גם קילוף בננה! שעל הדרך עובד היטב על המוטוריקה העדינה (בבננות בשלות עסקינן!).






כשיש לילד שלי תפקיד, יש לילד שלי מקום. הוא נחשב. הוא ממש מרגיש ככה.
כשיש לילדים שלי תפקידים בשרשרת כזו, הם לומדים פעולה ותוצאה והם לומדים להיות תלויים אחד בשני וזה בסיס ללמוד שיתוף פעולה.

חוקי החיים נמצאים בטבע

בשביל להכין את הגלידה צריך לחכות שהבננות יקפאו. צריך ללחוץ על הבננה כדי לגלות האם קפאה או שעדיין לא. צריך לטחון הכל בבלנדר ובשביל זה צריך (ה-מ-ו-ן) סבלנות עד שהופכת לקרם. כדי להפוך לגלידת שוקולד, אפשר להוסיף אבקת קקאו.

יש חוקיות שגם אם איננה טבעית, היא קיימת. כמו שבשביל להכין מתכון מסויים צריך לגשת לירקן ולהביא הביתה ירקות, או שאם יש לי רק חצי שעה להכין עוגה אולי לא נכין את העוגה נכין הפעם עוגיות ושבוע הבא נפנה זמן מתאם. ושאם צריך את כל התותים למתכון, לא יישאר לנו אח"כ לאכול תותים שטופים.

מכאן הדרך ל"צריך לשים את הכל במדיח כדי שיהיה לנו כלים למחר" נשמעת מאוד עניינית לילדים ופחות "מחנכת". זו סיבה ותוצאה פשוטה.

כשהילד שלי לומד סיבה-תוצאה של הטבע הוא מבין דברים יותר טוב. הוא מסגל סבלנות ודחיית סיפוקים.
הילד גם לומד שיש משמעות לבחירה. זה חוסך ממני דקות ארוכות של הסברים (או איומים).

אפשרו את הבחירה ככל שאתם יכולים

בכל מה שאתם יכולים, אפשרו לילדים בחירה. תואם גיל כמובן, ובד"כ מתוך מבחר מצומצם שקיים בבית -מתוך 2-3 אפשרויות. זה מאפשר לכם לתת משמעות לילד, תחושה טובה שהוא נחשב, גורם לו לחשוב מה הוא אוהב ורוצה, איך לבקש את מה שהוא רוצה. תנו לילדים לבחור גם את צורת ההגשה.

יש פה בונוס רציני: זה מקטין את הסיכויים שלא ירצה לאכול את מה שבחר בעצמו מראש.


כשהילד שלי לוקח חלק משמעותי בבחירה, הוא מגיע עם מוטיבציה פנימית הרבה יותר גבוהה לעניין, ומקטין את ההתנגדויות


ומה עוד חשוב לי שתיקחו מפה?

זוהי הזדמנות מופלאה להסתכל על הערכים שחשובים לנו בבית בכלל וגם במטבח, בבטן.

האם אנחנו מנתבים את שביל המשפחה שלנו לטובת אותם ערכים? או שכדאי לנו קצת יותר לדייק אותם?

וזה בהחלט פוסט נפרד לפעם הבאה.




אם עדיין לא נכנסתם להציץ: הפוסט המהמם שכתבה אורנית לוי דביר מהעמוד: "אי ירוק במטבח". אני ממליצה בחום לעקוב ולהתנסות בהמלצות ובשיתופים של אורנית מהאי הירוק (והבריא והמבריא) שלה במטבח.


אם אהבתם את הפוסט, אל תשכחו להציץ בפוסט שלי על ילדים ועצמאות.

 

מתלבטים? אני פה בשביל זה.

אתם מוזמנים להתייעץ איתי בעמוד שלי בפייסבוק, אינסטגרם, ובאתר שלי וגם לקבוע ישירות פה

149 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול