
להתעקש או לא על למידה בזום עם הילדים?
מצד אחד אני לא רוצה שיהיה בפיגור אחרי כולם, מצד שני אני סומכת עליו שישלים, ומצד שלישי - בכלל צריך פה משהו הרבה יותר מעמיק, כי יש סיכוי טוב שזה הולך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה. מכירים עוד צדדים לעניין? באתי לעשות סדר

כמה מילים על גיל ומוטיבציה פנימית:
גילאי הגן (כולל גן חובה!)
בין היתר, ילדים בגיל הגן צריכים לעבוד על מיומנויות חברתיות ויחסים בין אישיים. תנו להם להתפתח בקצב שלהם ומתוך המוטיבציה שלהם ולאו-דווקא דרך חוברות העבודה. תנו להם לחוות וללמוד - ריקודים, שירים, הרכבה, פירוק, דשא בין אצבעות הרגליים, צבעי גועש בידיים והגוף במים. תהנו מכמות הלחץ שזה יסיר מכם ומכמות הציפיות שמועברות אל הילדים שלכם באופן לא-מודע. ועוד משהו מרגיע להורים לילדי חובה: בדרך כלל מתחילים את כיתה א' ממש באיזי, ורוב הילדים כבר מוכנים לחודשיים-שלושה הראשונים לפחות. אז בהחלט אין לאן לרוץ :)
