חג המוזיקה זה כינויו של פסטיבל הנחגג בפריז בקיץ. ביום הזה קהל ההמונים גודש את הרחובות וסופג את האווירה שסביבו - שנוצרת מכל הכלים והמנגינות שהוא שומע סביבו.
הקהילה מתחברת. האווירה מזמנת. המוזיקה מתנגנת. ההקשבה מתקיימת. המוזיקה היא האווירה.
מה האווירה שאתם מנגנים אצלכם בבית? מה המוזיקה שאתם משמיעים בבית? אני לא מתכוונת לפלייליסט שאתם משמיעים, ולא לרצועה של יובל המבולבל או סטטיק וסוגיו. מה האווירה המתנגנת?
מה המוזיקה שאתם משמיעים?
נסו לחשוב ברמה המטפורית מה הם כלי הנגינה שאתם משמיעים?אילו עומדים לרשותכם? האם כלי הבס והתופים, האם קלידים? כלי נשיפה? האם אתם מנגנים בהם בהרמוניה בדרך-כלל? האם יש כלי אחד מאוד דומיננטי?
האם זו המוזיקה שאותה הייתם רוצים להשמיע ולשמוע?
הרבה מאיתנו מנגנים כל הזמן כלים ברקע, מבלי לשים לב הם "האוטומט" שלנו. אנחנו לא חייבים להיות כל הזמן על האוטומט שלנו - אנחנו לגמרי יכולים לכוונן את המקצב וכלי הנגינה שלנו; אצל כולנו יש כמה כלי נגינה. ואם יש כלי שמאוד בא לנו, אולי אפשר ללמוד גם אותו.
הנה כמה רעיונות נפוצים בקרב משפחות שמתייעצות איתי. שאלו עצמכם האם זה מדבר אליכם, איך אתם יכולים לנגן טיפה אחרת (טיפה, זה יכול ממש להספיק). אם יש לכם סיטואציות אחרות ומנגינות אחרות שהייתם רוצים להשמיע?
בת 5: "אבא, היום בהפסקה שוב קרה ש....(משתפת)"
אם אני מדמיינת בית שבו הילדה שלי חוזרת הביתה ומשתפת קצת במה שעבר עליה, וממי נעלבה - יש לזה מוזיקה מסוימת. מוזיקה של שיתוף שכדאי שאשמיע, שאני ואבא משתפים בעצמנו. בפגיעות שלי, בפחד שחוויתי ואולי איך הופתעתי בסוף מהדברים.
בן 6 אומר לעצמו: זה לא קשור אלי, הוא מעליב כל פעם ילד אחר
אם אני מבקשת מצב שבו הבן שלי עובר חוויה חברתית פוגעת, וזה משהו כמעט בלתי-נמנע, אבל סומך על עצמו שהוא יכול להתמודד - אני אגביר את מנגינת האמונה והמסוגלות. "אתה יכול, אתה תצליח". ככה אגדיל את האפשרות שזה יהיה הקול הפנימי שלו.
בן2.5, אחרי כמה ניסיונות השחלה של שרשרת: "הצלחתי להשחיל חרוז!"
האם אתם מדמיינים ילדים שרואים יותר את החצי המלא מאשר את החצי החסר שבכוס? - זה אומר שזו מנגינה שאנחנו צריכים להתאמן עליה בעצמנו קודם כל. אופטימיות היא זווית הסתכלות, והיא נרכשת. צריך למצוא את הכלי הנכון ולהתחיל לנגן. לתת לילד שלי לשמוע אותי "למדתי מהתבוסה הזו, זה לא היה בזבוז זמן!" לעומת "אוף כמה זמן בזבתי לריק".
תנגנו הקשבה. ותוסיפו לזה גם קצת עידוד, חמלה עצמית ושיתוף!
נגינה זה משהו שאפשר ללמוד. תרחיבו כלים.
האם כל משפט שני שלכם הוא ביקורת? הגבירו את העידוד. ואת החמלה העצמית.
האם אתם תמיד לחוצים בבוקר בזמן ההתארגנות? הוסיפו מוזיקה שקטה, עקבית ומתוכננת.
או מרגישים לחוצים תמיד כשהילד זוחל מחוץ להישג עיניכם? נגנו קצת שחרור והרגעה, אולי איזו קלאסיקה ;)
האם אתם מסתירים דברים ולא מדברים עליהם אבל מצפים מהילד שכן ישמיע את סודותיו? אתם חייבים לנגן את השיתוף מעצמכם. והרבה מאוד ממנו.
האם אתם מרגישים שיש המון התנגדות לשינויים בבית? נגננו הפתעה וספונטניות.
האם הילדה שלכם עושה המון מאמצים כדי לקבל את תשומת לבכם? נגנו קבלה כנה...
מה השורה התחתונה?
האווירה שיש בביתכם מגבשת את תפיסות העולם של הילדים שלכם ואת סגנון החיים שלהם. ההורים והמשפחה הם הייצוג לעולם עצמו. תבחרו מה לנגן!
רוצים לשנות את המנגינה ולא בטוחים איך?
Comentarios