ליאור הראלדוגמה אישית בתהליך גמילה? מה זה כולל? ואיך להיעזר באחים גדולים לגמילה של הצעיר?
עודכן: 26 ביולי
למה לא מספיק שהיא רואה סרטונים ולמה לא מספיק שאני מסבירה לו הכל דרך ספר-אינטראקטיבי? מדריך לדוגמה אישית בתהליך פרידה מהחיתול.
מה עדיף: להסביר הרבה? או יותר להראות?
מכירים את זה שצעקתם על הילד שלכם: "דבר בשקט!" והוא המשיך לצעוק? הוא כנראה ממש לא יהיה בשקט, ויצעק גם הוא. ילדים לומדים ממעשים הרבה יותר משהם לומדים מדיבורים. אז התשובה לשאלה = לגמרי להראות. חשוב מאוד גם לתת הסברים מקדים - זכרו שהם לא עובדים אחד בלי השני. הם עובדים היטב גם יחד.
למידה מחיקוי היא למידה אפקטיבית!
ולכן בכל תהליך לימוד ובייחוד בתהליך גמילה כדאי לעשות "מודלינג", הדגמות של איך ואיפה מתרוקנים, כולל מה מרגישים בגוף (לפני ואחרי), מה צריך לשים לב בחדר השירותים, כיוון הניגוב ועוד.
ככל שהדוגמה קרובה יותר אלי (הילד בתהליך הגמילה) - זה יותר קל לי ללמוד.
ולכן הרבה פעמים כשאני רואה את האח.ות הגדול.ה זה עוזר לי מאוד לחקות. הם דומים לי, קרובים אלי. זה נכון גם לגבי אחיינים וחברים מהגן. כל עוד זה בסדר מבחינת המדגימים.
בנים מחקים בנים, בנות מחקות בנות;
עם בנות, בתחילת התהליך, מומלץ לראות דוגמה-אישית של בנות (וההיפך אם מדובר בבן). וקצת אחרי זה שלבו, שני המינים יכולים ללמד את שני המינים. חשוב להראות שכל מין עושה אחרת ולשתי הדוגמאות להוסיף תיווך קריטי, כמו: "אפשר לעשות גם בעמידה וגם בישיבה!" (בנים וגם בנות, כאמור!)
חשוב לברר עם המדגים האם זה מתאים לו להדגים!
כחלק משיח על מיניות וגוף פרטי, הבחירה של כל אחד על גופו והזכות לסרב. בנוסף, יש גיל שזה נהיה חשוב לילד בעצמו לשמור על הפרטיות שלו (גם מאחיו ומהוריו) ואנחנו תמיד נכבד בהבנה ובכבוד, מבלי לכעוס, לבטל או לזלזל. אחרי כל ההקדמה הזו, חשוב לזכור שבד"כ וברוב הבתים והסיטואציות האחים הגדולים מוכנים לשתף ואפילו בגאווה ותחושת ערך עצמי גבוהה מאוד:
העצמה ותפקידים גם למדגים!
תנו לאחות הגדולה חלק משמעותי בלימוד של אחיה ההצעירקטן! ערכו עימה שיחה מקדימה, בזמן של נועם, והציעו לה את האפשרות. שאלו אותה אם היתה רוצה לעזור או מה לדעתה יכול לעזור? אם היא לא מעוניינת אל תלחצו, אולי זה יבוא אח"כ. כך או כך, מוטיבציה היא הבסיס לשיתוף פעולה כאן. תפקידים לדוגמה שתוכלו להתאים לפי גיל - להראות מאיפה מביאים את התחתונים, ללמד להלביש אותם, להפעיל יחד מכונות עם כביסה רטובה, לסדר את הישבנון על האסלה ועוד...
מעגל דוגמה אישית מלא:
"אני מרגישה בגוף שאני צריכה להתרוקן" אפשר להוסיף שמדגדג לי בגרון/מציק לי בבטן ומה שמרגיש באמת בגוף באותו רגע
"אני הולכת לשירותים" אפשר גם להציע "רוצה לבוא איתי?". כן/כן, לא/לא - אם האח הצעיר לא מעוניין להצטרף לא לדחוק בו, זה יבוא בהמשך.
האח הצעיר רצה להצטרף? אחלה. להסביר כל פעם משהו אחר בחדר השירותים, למשל: "אפשר להניח נייר טואלט כדי שלא ישפריץ" "אני מתיישבת על האסלה. לך יש מקטין (למשל) כדי שיתאים לך הגודל. גם לי היה כשהייתי קטנה!" "הינה, תשמע את הפיפי שלי. שומע?", או "הינה הפלופ של הקקי" שני אלו מאוד חשובים כדי שלא ייבהל מזה או יפתיע אותו בהמשך. "אני נושמת כדי לעזור לקקי לצאת" "אני מנקה עם נייר, לקח לי זמן ללמוד אז כשאתה מסיים תקרא לאבא" למתקדמים: "אני מסתכלת לראות שהשארתי נקי, אם צריך אני קוראת להורה שיעזור לי" "את הידיים שוטפים במים וסבון מיד אחרי פיפי וקקי, כדי לשמור על הבריאות. רוצה לשטוף איתי?"
האח הצעיר לא רצה להצטרף? חלק מהדברים למעלה עדיין יכולים להיות רלוונטים לציין מחדר השירותים או אחרי כן.
ובכל מקרה תמיד נסיים ב: "סיימתי, עכשיו ממש נעים לי בגוף" ונוסיף: "אני יכולה לחזור בדיוק לאיפה שהפסקתי, הכל מחכה לי".
דגשים חשובים למעגל הדוגמה האישית המלא:
לא את הכל חייבים להגיד
ובטח שלא באותה הזדמנות
טוב מראה עיניים
חזרתיות מחזקת למידה
שאלות נפוצות:
1) אם אנחנו אחים צמודים/תאומים - זה יכול יותר לבוא לעזרת התהליך?
בהחלט! החיקוי שלהם זה את זה נמצא סביבם כל הזמן ובכל תהליך. אם יש אח בוגר גמול הוא לגמרי יכול ללמד וזה יהיה משמ מעצים עבורו. הקפידו להימנע מהשוואות!!! ואם מדובר בתאומים/שלישייה, אפשר לגמרי לשלב את התהליך ביחד רק שימו לב שתהיה דוגמה אישית גם ממישהו גמול ;)
2) ואם לא נעים לי שהוא יבוא איתנו לשירותים?
אז לא, תהיו אותנטיים לעצמכם. נסו לוודא שאכן יש לילד שלכם דוגמה אישית כלשהי ונסו לקיים את התהליך כך. אל תשכחו מצידכם לעשות את מקסימום הדוגמה האישית שמתאים לכם בייחוד סביב התחושות בגוף שלפני ואחרי. אם אתם נתקעים - דברו איתי
פה בשבילכם!
לתהליך אישי צרו קשר ישירות כאן